שוויון מגדרי דרך יזמות טכנולוגית יכול לפתור הרבה מהבעיות כאן
סצנת הסטארטאפים בישראל מדגישה את היכולת של נשים לקחת חלק פעיל בתחום היזמות, הפוסט של נועה מוצפי #FeministFriday לסיכום שנת 2016 מתאר את העוצמה הנשית בעולם היזמות.
בישראל, קיימים הבדלים מהותיים בין גברים לנשים, תמונה זו באה לידי ביטוי בין היתר בשוק העבודה (כפי שניתן לראות בטבלה מטה, הלקוחה מנתוני הלמ"ס האחרונים ומתייחסת לשנת 2015).
במשק הישראלי קיימים הבדלים משמעותיים בין שיעור המועסקות לבין שיעור המועסקים בתחומים רבים, כאשר קיימים הבדלים בין משלח יד מסוג אחד לאחר.
למשל, ניתן לראות מטה ששיעור המנהלים גבוה כמעט פי 2 משיעור המנהלות. דרך אגב, מדובר על מגמה בינלאומית, כאשר אפשר לראות כי נשים מהוות כ-47% מכח העבודה במדינות המערביות, אך מועסקות בשיעור של כ-25% ממקצועות המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM Occupation).
אחד מסיפורי ההצלחה שאני מכיר מקרוב, מדבר על שתי נשים יזמיות מרתקות, הוא הסיפור על StellarNova. השתיים מעוניינות לשנות את המצב ולקדם שוויון חינוכי בין המינים, על ידי גישור בין ההבניות החברתיות הקיימות בעולם, מגיל צעיר.
בסטארטאפ כולן עושות הכל
בכנס MassChallenge של 2016, פגשתי את מרגוט שטרן ונחשפתי למותג שהיא פיתחה יחד עם יעל שוסטר, ד"ר אמא (Aka Dr. Mom). יעל ומרגוט מהוות את הצוות של החברה ומובילות תרבות ניהולית של מיקור חוץ וניהול פנים (עליו עוד יורחב בהמשך).
כעבור כמה חודשים, יצרתי איתן קשר במטרה להבין יותר על קמפיין הקיקסטארטר שהשתיים הרימו, מה שהבנתי בסוף הוא סיפור יזמי נפלא המונחה לפי עקרונות 'כיף' ומופת לקלישאה כי "בסטארטאפ כולם עושים הכל".
השמש הייתה שקרנית באותו יום, והריח של המאטה באוויר הוסיף לאווירה המיוחדת. למעשה, הריח הגיע מהשולחן בו ישבנו, מרגוט, יעל ואני, ומומחה להוראת מתמטיקה מאקוודור שמתלווה ליזמיות כבר שבועות, לכל מקום אליו הן הולכות.
זה סגנון הניהול של השתיים, קודם כל לחייך ולנסות להעניק לסביבה (ולאחר מכן לקצור את ההצלחה). המומחה מאקוודור ביקש להתלוות לשתיים וללמוד על סגנונות חדשים של הוראה יצירתית, ובמקביל ללמוד על סצנת הסטארטאפים הישראלית.
מרגוט ויעל, בתורן, לומדות ממנו באדיקות שיטות חדשות להוראת מתמטיקה, שישולבו במוצרים החדשים של החברה.
המוצרים החדשים נאספים לקונספט שהן בונות מלמטה למעלה – תאגיד מדיה חדשני של המאה ה-22 (הכולל שימוש במוצרים פיזיים + קניין רוחני על המיתוג ורישיונות לשימוש), מכאן בדיוק הן יוצרות הלכה למעשה שוויון מגדרי דרך יזמות.
מיזם בעל שורת רווח כפולה
הסיפור של StellarNova (משמעות השם היא "סופר-סטאר") היא יוזמה ישראלית נוספת המגלמת בתוכה Impact Investing.
במסגרתו רצו היזמיות ליצור חברה בעלת שורת רווח כפולה – הראשונה רווח כלכלי והשנייה מתן שיפור בחייהם של ילדים באמצעות חינוך שוויוני ואיכותי.
יעל ומרגוט יצרו עולם שלם של תוכן היוצר חווית שימוש ייחודית במוצרים פיזיים. וזאת באמצעות ארבע דמויות של נשים שונות המייצגות פרסונות שונות, אליהן כל ילד או ילדה יכולים להתחבר.
השתיים עשו עבודה נהדרת בפילוח קהל היעד שלהן והגדרתו, פילוח המהווה תנאי הכרחי להצלחה בפיתוח מוצרים פיזיים.
השתיים מקפידות להיות בקשר תמידי עם קהל היעד שלהן, וכחלק מובנה בתהליכי הפיתוח שלהן, הן מבצעות בדיקות משמעותיות עם קהל היעד.
זאת על מנת לקבל פידבקים מהירים ואיכותיים (מניסיונן, הילדים מגיבים בצורה הכי משמעותית לשימוש במוצר פיזי, לעומת מוצרים דיגיטליים, מה שמחזק את מסקנותיי בקשר להבדלים בין מוצר פיזי לדיגיטלי).
מיקרו מנג'מנט או מולטידיסיפלינריות? כדי להתקדם הן מאצילות סמכויות
סגנון הניהול של השתיים משתמש בעקרונות Lean Startups Cycles, אך הוא ייחודי לעומת סטארטאפים ישראלים אחרים.
עקומת הלמידה של מרגוט ויעל היא משמעותית מאוד, למרות שהיא לעיתים מאטה אותן. הן לומדות הכל לבדן, ואז מאצילות סמכויות או מוציאות משימות למיקור חוץ.
"אנחנו בדרך כלל עובדות עם ספקים חיצוניים [למשל מעצבים תעשייתיים ומעצבים גרפיים], שהם דווקא חסרי ניסיון (באופן יחסי). אנו עושות זאת בגלל שספקים שהם חסרי ניסיון, הם בדרך כלל יצירתיים יותר וחושבים מחוץ לקופסה וגם הרבה פחות נוקשים להתנהלות ולבקשות שלנו" אומרת מרגוט.
במסגרת ייצור המוצרים הפיזיים של StellarNova, השתיים עבדו עם מתווכים ישראלים שאמונים על מציאת יצרנים בסין, בנוסף לספקים ישראליים שהכירו באמצעות המעצב התעשייתי שעבד על עיצוב המוצר (ברובו המוחלט, מדובר במוצר "כחול לבן").
"אחד מהלקחים המשמעותיים ביותר שלמדתי מפיתוח וייצור המוצר הפיזי שלנו, הוא שמה שחשבנו בהתחלה שיהיו העלויות שלנו, מהר מאוד גילינו שהן בערך פי 10 ממה שחשבנו", טוענת מרגוט.
להתחתן בזמן קמפיין קיקסטארטר זה יעיל?
יעל ומרגוט השיקו את קמפיין הקיקסטארטר שלהן בחודש אוגוסט 2015, ושילחו בהצלחה 300 ערכות בחודש אפריל 2016 (באיחור של חודשיים 'בלבד' מהיעד).
"המטרה של קמפיין הקיקסטארטר שלנו הייתה לבצע וולידציה מהירה של התכנות המוצר שלנו (Proof Of Concept Validation)", אמרה מרגוט.
ההפתעה הגדולה ביותר בקמפיין הייתה מבחינתם התפיסה של 'מה זה קמפיין'? "זה כמו תינוק, אתה לא באמת מבין את זה עד שאתה עושה אחד" המשיכה מרגוט.
"למרות כל הלחץ והאזהרות מכולם לגבי 30 הימים של הקמפיין והעומס שהם מביאים, אני התחתנתי בזמן שהקמפיין היה באוויר, אז כנראה שהכל אפשרי" אמרה לי יעל.
שתי התובנות המרכזיות של השתיים מקמפיין הקיקסטארטר שלהן, הן תובנות קלאסיות של יזמים שהתנסו בקמפיין מימון המונים.
הראשונה, היא שיש לבצע חישוב ובדיקה מדויקת (ואז לחשב שוב ולבדוק) את השימוש בהכנסות המתקבלות מפלטפורמת מימון ההמונים בקמפיין ואת החישובים של מחיר היעד ללקוח ועלויות המוצר.
השנייה, היא שבעתיד הן ישתמשו בפלטפורמות מימון המונים רק במסגרת מאמצי PR (מאמצי קידום מכירות ויחסי ציבור) ולא כמודל עסקי המייצר עבורן רווחים.
"בררנו מראש את עלויות השילוח והצלחנו לעמוד בתקציב, דואר ישראל בהחלט הפתיע אותנו לטובה," אמרה יעל, כאשר שאלתי אותן איך הן עבדו בצורה תפעולית על שילוח היחידות שנמכרו דרך הקמפיין.
השתיים הרכיבו 300 ערכות בסלון, כאשר הן אורזות במו ידיהן את החלקים שהגיעו מסין והחלקים שהגיעו מישראל, יחד עם הוראות השימוש והמדבקות, Lean Cycle אמיתי שאני בטוח שיגדיל את המצב הרצוי של שוויון מגדרי דרך יזמות טכנולוגית.
איך עושים סקייל למכירות של מוצר פיזי כסטארטאפ?
המחשבות על דרכי מכירה והפצה עתידיות נבחנות אצלן באופן שוטף. למשל, Amazon Launchpad הינה חלופה שהן בוחנות ברצינות כתחליף לקמפיין מימון המונים.
Amazon Launchpad הוא קונספט חדש של אמזון המיועד לסטארטאפים המוכרים מוצרים חדשניים. השירות הוא פלטפורמה לשיווק מוצרים בצורה מובנית למיליוני משתמשי אמזון רלוונטיים.
הפלטפורמה החדשה של אמזון מאפשרת השקה מהירה יותר (על ידי הסתייעות במומחים של אמזון במיקור חוץ), מאפשרת לסטארטאפ לשמור על המיתוג שלו, לקבל 'דחיפה' מאמזון באמצעות קידום (סגנון של SEO פנימי של אמזון) ולהנות מנאמנות הלקוח וחותמת האיכות של הספקים של אמזון.
אכן זוהי פלטפורמה מאוד מעניינת שיכולה להוות זרז לסטארטאפים רבים עם מוצר פיזי, ולכן אני ממליץ לסטארטאפים עם מוצר פיזי לבחון את האפשרות הזו.
מגע עם השוק גרם להם להבין מה יכול להיות מרכז הרווח הבא של החברה
תובנה עסקית נוספת של השתיים מקמפיין מימון ההמונים שלהן הגיעה דווקא מהטבה/בונוס (Perk באנגלית) שנדרש במסגרת הקמפיין.
כידוע, ברוב המוחלט של הקמפיינים למימון המונים, ניתן למכור Perks שונים במחירים שונים. אחד מה-Perks שהשתיים מכרו הייתה סדנה עם ד"ר אמא לתאגידים, והביקוש ל-Perk זה היה גבוה במיוחד.
יעל טסה לסן פרנסיסקו לבניין של הנהלת פייסבוק העולמית, שם היא העבירה סדנה לחינוך שוויוני באמצעות מדע לבכירי פייסבוק וילדיהם.
בעקבות הביקוש הגבוה למוצר הנלווה זה (סדנה לתאגידים), החלו למכור ב-StellarNova סדנאות נוספות לתאגידים, אשר מהוות לחברה מרכז רווח משמעותי, ושינו במעט את המודל העסקי של החברה.
שוויון מגדרי דרך סטארטאפ טכנולוגי בסקייל?
התובנות שנאספו מהקמפיין, אפשרו לחברה להחליט כי הן מעוניינות במודל עסקי שהוא סילומי (Scalabale – סקיילבילי) ככל האפשר.
במסגרת זו, החברה השיקה ומתכננת להשיק ספרים חדשים, הצגות ותוכן מצולם אונליין, חולצות ומוצרים נוספים פיזיים ודיגיטליים, בעלי שולי רווח גבוהים ואפשרות לצמיחה בהכנסות ללא הגדלת משאבים ניכרת.
זאת ועוד, לאחר מספר ניסיונות ומחקר לגבי שילוב המוצרים של החברה במערכת החינוך הציבורית, השתיים הבינו כי המגזר החינוכי החצי-ציבורי הוא שוק יעד הרבה יותר ישים, שכן יש לו יד חופשית יותר לקבל החלטות (בנושא תכניות לימודים).
העובדה כי מדובר בשתי יזמיות אשר מדגימות יכולות ניהול יעילות המביאות להצלחות (קמפיין מוצלח, שילוח מוצרים, סדנאות בתאגידים הגדולים בעולם, זכייה בפרס היהלום של MassChallenge 2016 ועוד), אינה מבחינתי העובדה המרכזית בסיפור זה.
מה שבאמת מרשים ומעורר השראה הוא ה'כיף' (Fun element) שמנחה את השתיים בעבודתן. אין מדובר רק בחברה לעשיית רווחים או ביזמות המביאה לאקזיט מהיר, מדובר בשתי יזמיות הבוחנות כל פעולה בארגון שלהם על פי מדד ה'כיף' וההנאה שבפעולה. אם זה לא כיף, זה לא קורה.
לנו רק נותר ללמוד מהן כיצד משלבים הנאה וכיף בעבודה יומיומית, תוך כדי השפעה חיובית על העולם ויצירה של שוויון מגדרי דרך יזמות טכנולוגית וגידול מותג מלמטה למעלה ולקוות כי היום בו השוויון בין נשים לגברים בכל הסקטורים במשק יגיע.
