פרק 4 – עיצוב ישראלי וחדשנות, יש כזה דבר?
אני חושב שהבנתי את המורכבות שבעיצוב מוצר כשהתחלנו את תהליך העיצוב של דסקי .
ישבנו במשך עשרות שעות, ארבעה אנשים, וניסינו לפתח את עיצוב המוצר הראשון שלנו. אבל למען האמת, כל בני האדם, נתקלים במורכבות בתפעול מוצרים שעוצבו, כבר מגיל ינקות.
כותב דון נורמן, בספרו, The Design of Everyday Things : "Does human error cause accidents? Yes, but we need to know what led to the error: in the majority of instances it is inappropriate design of equipment or procedures". כלומר, טעויות אנוש נעשות, אבל במרבית המקרים טעויות אלה נובעות מפיתוח לקוי בעיצוב.
הנה הגדרה יפה שאני מתחבר אליה המתארת את משמעות העיצוב:"עיצוב הוא תהליך רב- תחומי המשלב בין מדעי הרוח והחברה, מדעים מדויקים, טכנולוגיות ואמנויות".
מדינת ישראל מכירה בחשיבות העיצוב כבסיס לחדשנות?
לרוב האנשים, ללא רקע וניסיון רב בעיצוב, יש פער גדול מאוד ביכולות העיצוב ותפיסת העיצוב שלהם. על אף שעיצוב הינו משאב חדשנות מרכזי בעולם, ניכר כי מדינת ישראל, אינה מכירה דיה בחשיבות היצירתיות כמנוע ליצירת יתרון תחרותי אמתי.
לאורך השנים, עיצוב ישראלי היה אמצעי אסטרטגי ביתרון התחרותי והחדשנות של התעשייה הישראלית בעולם. בשנת 2013 נערך סקר על ידי בית הספר שנקר (בשיתוף התאחדות התעשיינים בישראל) שכלל 130 חברות מדגם (בינוניות וקטנות) מענפים שונים. מהסקר עלה, כי קיים קשר מתאמי ברור בין חדשנות (שנמדדו מספר פטנטים וזכייה בפרסים) ובין העסקת מעצבים בחברות אלה.
זאת ועוד, נמצא כי רק 9% מ-130 חברות המדגם בישראל, העסיקו אקדמאים או מעצבים. בנוסף, שנקר מציינת כי 98.5% מהחברות בישראל הן חברות קטנות ובינוניות שמעסיקות 1-50 אנשים.
שילוב של שני הנתונים הללו, יכול להביא לטענה כי המודעות לעיצוב ככלי ליצירת יתרון תחרותי (חדשנות) בישראל היא נמוכה מדי.
מודעות זו היא חשובה במיוחד לאור העובדה שאנו כלכלה קטנה באופן יחסי בזירה הגלובלית וחייבת לפתח את חדשנותה תדיר. טענה זו, שאם תתברר נכונה, עשויה להחליש את המשק הישראלי, במיוחד בעת שהעולם עובר לייצור אוטומטי בכמויות גדולות.
העדר מדיניות של חינוך לחשיבה עיצובית, חוסר משאבים ותקציבים, יחד עם העדר אמונה ובטחון עצמי, לא יימצבו אותנו בין מדינות העיצוב הגדולות, תואר שאנחנו ללא ספק יכולים להגיע אליו. שווה לזכור גם, שלעיצוב יש השפעה סביבתית-הומניסטית, וישראל יכולה לסייע לפתור אתגרים עיצוביים לאוכלוסיות בכל העולם ולהפוך למובילת תחום בעיצוב ישראלי וחדשנות.
*בתמונה: אב-טיפוס שנוצר במהלך 'מייק-אה-תון' של (TOM(Tikkun Olam Makers שנועד לסייע למשותקים מהצוואר ומטה להפוך דפים בספר בקלות'*
האחריות של 'המעמד היצירתי'
ה'תעשיות היצירתיות' הן בין הצומחות ביותר ובהחלט מהדינמיות שבהן, לעומת רבות מה'תעשיות המסורתיות' שנותרו קפואות מאחור. בעקבות מגמה זו, קם לו "המעמד היצירתי" שמנסה לצמוח מהשלכות ההרס שנבע מהמעמד שקיבל את השם "המעמד התעשייתי".
לחדשנות עיצובית יש אחריות רבה, חברתית ואנושית, אשר מעניקה לדובקים בה יתרונות כמו: גביית פרמיות, שימור והגנה על מוצרים, שיפור איכות ויעילות, שיפור בתשומות, הגברת התחרותיות, חיזוק הפריפריה והייצוא ושיפור ברגישות אנושית.
אין ספק שביצועים של חברות רבות המשקיעות בעיצוב הניבו רווחים ושליטה עצומה, החל מהדוגמה הקלאסית העכשווית של אפל וגוגל, דרך הסטארטאפים הישראלים שהחלו קטנים כדוגמת Houzz, ReWalk, Quicktinary ועוד. חברות כאלו, מניבות תשואה עודפת גדולה בהרבה, עקב ההוויה של החשיבה העיצובית בה הן מתנהלות.
גם בישראל, קיימים מספר סיפורי הצלחה, והסיבות להם ראויות לכתבות נפרדות, עליהן נרחיב בהמשך.
*בתמונה: המדינות הצבועות בירוק הן מדינות שהתוצר הלאומי הגולמי שלהן נמוך ממחזור המכירות השני של אפל*
הסטארטאפ ניישן והאיום האיראני מייצר סיפורי הצלחה
בסטארטאפ ניישן שלנו, שנכנס לז'רגון יחד עם הספר עטור השבחים של דן סנור ושאול סינגר Start-up Nation, אני מניח שאפשר לייחס את ההצלחות העיצוביות באיום האיראני.
טוב, לא בדיוק האיום האירני, אבל האיום הביטחוני, זה שמאלץ אותנו לקמבן ולתקן, לחשוב ולחדש כל הזמן.
דוגמה למקרה הצלחה קלאסי אמריקני-ישראלי טיפוסי, היא רכישתה של חברת 'צאג', אשר הוקמה על ידי צבי ימיני, כחברה לייעוץ בעיצוב פלסטיק. החברה בהובלתו, המציאה מחדש את ארגזי הכלים (מעבר לשימוש בפלסטיק) ונרכשה ב-1998 בכ-117 מיליון דולר (עבור 90% ממניות החברה), על ידי משווק אמריקני מוביל בתחום כלי העבודה (Stanly Works). האמריקניים לא נשארו אדישים לצאג, אחרי שיצרה שינוי בשגרת שוק ספציפי, והגיעה תוך 4 שנים למחזור מכירות של 80 מיליון דולר.
כדאי לציין גם את כתר פלסטיק עם ליין המוצרים והמחסנים שהפכו שגרתיים בעולם, הפריצה של סודהסטרים לשוק האמריקני ושבירת ההגמוניה בשוק המשקאות התוססים, הטפטפות של נטפים (ומר שמחה בלאס בראשם) בשנות ה-60 שהצמיחו את אפריקה, והטפטפות החכמות העכשוויות של GreenIQ שכבר חסכו מעל 140 מיליון ליטר בעולם.
נציין גם את העיצוב וחווית המשתמש הדיגיטלית של WIX , וגם החדשנות שבשבירת המוסכמות שעשתה Greenbo לאדניות העציצים הבנאליות.
אלו הם רק מספר סיפורי הצלחה ישראלים, שישאירו טעם של פוטנציאל להצלחה בעיני הקורא, אך גופים ואנשים רבים נוספים מרגישים שאין זה מספיק במשק הישראלי. אני יכול רק לנסות ולסייע לאקו-סיסטם, ומקווה שתמצאו את המשאבים הבאים מועילים.
מטרת הבלוג שלי – סקרנות ויצירתיות שיביאו לערך מוסף לאקו-סיסטם
אני מקווה שמצאתם את מה שחיפשתם לקרוא כאן, ושהצלחתי ליצור עניין, סקרנות או ערך מוסף לעולם העיצוב הישראלי והחדשנות.
לנגד עיני עומד הרצון לתרום לזינוק במעמדו של העיצוב הישראלי בזירה הבינלאומית. בחנתי מספר דרכים לסייע לתוצאה זו, ולכן החלטתי להתחיל ולכתוב בלוג, ולספר לאחרים על המסע שלי.
בפרקים הבאים, אנסה להסביר את ההבדל בין חברת סטארטאפ של מוצר דיגיטלי לבין כזו של מוצר פיזי, ועל ההרפתקאה שלי ב-Viewly.
אין ספק שסקרנות ויצירתיות הולכות יד ביד עם עיצוב וחדשנות, וכפי שאמר Leo Burnett (גאון פרסום אמריקני, המציא בין היתר את: צ'רלי הטונה של סטארקיסט, הדואו-בוי של פילסברי, איש המרלבורו, טוני הנמר של קורנפלקס וקמפיינים שיווקיים מהמפורסמים שבארה"ב):
“Curiosity about life in all its aspects, I think, is still the secret of great creative people",
אז תהיו סקרנים ותכנסו לקרוא גם את הפרק הבא.
