דצמבר 2015, עשרות קבוצות של יזמים ותאגידים מתחילים לעבוד מסביב לשעון, במירוץ, ששיאו שלשול של מעטפה לתיבה המכילה את כל ההצעות, במטרה להקים חממה טכנולוגית בחסות המדען הראשי (כיום, הרשות לחדשנות) שבסופה, שני זכיינים חדשים: האחד בת"א והשני בירושלים. האם בסוף זכתה היוזמה שלנו להקמת חממה טכנולוגית למוצרים פיזיים?
גם אני עבדתי מסביב לשעון. שנה לפני כן הגשתי עבור קבוצה שונה, מכרז לחממת מדען בפ"ת, בתחום המכשור הרפואי וטכנולוגיות מידע רפואיות, במסגרת עבודתי ב-PwC.
ניסיתי להגשים יעד שהצבתי לעצמי ב-2014, להגיש קבוצה גם למכרזים הבאים, העמקתי מאוד בתקופה שביניהם בלימוד נושא חממות המדען, ורציתי לכתוב תכנית עסקית ולהיות הרבה יותר מעורב בהקמה והפעלה של חממה טכנולוגית כבר במכרזים שיבואו.
אבל חוקי הטבע של המציאות הראו לי שלפעמים, יעדים שאמורים להביא לתוצאה מבוקשת, משתנים, לכן חייבים להיות דינמיים. ואין קהילה יותר דינמית מאשר הבועה התל אביבית.
גם אנחנו ניסיון להקים חממת עיצוב טכנולוגי מתוך בתי הקפה בת"א
אחרי מחקר שוק, חידדנו את הכיוון. הרעיון של החממה היה לסייע ליזמים ישראלים שפועלים באקו-סיסטם של העיצוב הטכנולוגי.
למדנו והבנו שלעיצוב יש פוטנציאל כלכלי גבוה, וחברות ששמות את העיצוב בראש מעיניהן משיגות תוצאות טובות הרבה יותר. הוכחה לכך ניתן לראות בכתבה הבאה, שנערכה על ידי Design Management Institute and Motiv Strategies, אשר ביצעו מחקר בין השנים 2004 ל-2014 ועקבו אחרי 16 חברות עיצוב (חברות כמו אפל, קוקה-קולה, הרמן-מילר, נייקי, וולט דיסני, וירפול ועוד), ומצאו כי 'מדד העיצוב' השיג תשואה עודפת ב-219% בשנים אלה על פני מדד ה-S&P500 (מדד 500 החברות הגדולות של S&P ).
חברות כמו אפל, גופרו, אינסטגרם, האוז, פיטביט, אוקולוס ועוד עמדו לנגד עינינו כשבחנו את התשואה של סטארטאפים בתחום העיצוב. אלמנט נוסף שעמד לנגד עינינו, הוא האקוסיסטם הישראלי של עולם העיצוב, שעשיר ברוב המשאבים ליצירת עיצוב מוביל, אבל משום מה עדיין תקוע מאחור.
אם גם אתם נמנים מאותם המקלידים על הלפטופ בבתי קפה בתל אביב, אתם בטח יודעים שבישיבה ממושכת בבית קפה באזורים מסוימים, ('אל תוותרו' על ארקפה הבימה), תוכלו לשמוע את כל הרעיונות (טובים או פחות) בסצנת הסטארט-אפים.
השילוב הישראלי של דיבור בקול רם, עם המנטליות השכונתית של חשיפת הרעיון שאתה עובד עליו על כוס קפה, הביא עד היום לתוצאות טובות.
באחת מישיבות הקפה, התגבשה לה קבוצה חדשה שכללה שני יזמים נלהבים, ד"ר בעל שם בעולם הטכנולוגיה ואנוכי. יחד החלטנו לגשת למכרזי החממה ומהר מאוד עלינו על הקונספט.
כולנו חשנו מיד שיש משהו לא מספיק בשל בשוק העיצוב הטכנולוגי הישראלי, שלא מוצא מקום במסגרת החממות הממשלתיות והפרטיות, ועל כן, רצינו לרענן את האקו-סיסטם, אז קראנו לחממה Artic.
*בתמונה: היזם (במרכז) לא מצליח להבין כיצד להתנהל בחוסר התקשורת והבשלות של האקו-סיסטם (לקוח מתוך שקף במצגת האקסלרטור שעשינו, המתאר את כל התנאים הפוטנציאלים ליזם בתחום העיצוב בישראל, אשר עדיין לא מביאים ליישור קו עם יתר האקוסיסטם של הסטארטאפים הישראלים)*
המירוץ נגד השעון הישראלי – אנחנו תמיד צריכים את זה 'לאתמול'
רשימת הדרישות הענפה של המכרזים לקבלת זיכיון להפעלת חממה טכנולוגית לא הותירה לנו ברירה, היינו במירוץ שהתחלנו אותו מאוחר מדי, עם כלים מעטים מדי, אבל זה היה שווה את הניסיון.
כשהתשוקה שלי והלב נטו למיזמי חומרה, הייתי חייב לנסות ולשלב את האהבה לתמיכה בסטארטאפים ולמוצרים פיזיים ולכן להקים חממה טכנולוגית למוצרים פיזיים זה בדיוק מה שהחלטתי לנסות לעשות.
פנינו לאינספור תאגידים בינלאומיים שלא היו מוכנים להירתם לאתגר, כיוון שלא יכלו לקבל החלטה כזו תוך 14 יום. בנוסף, לא היה לנו מספיק כסף או זמן לגיוס הקרן הראשונה (עורכי הדין לבדם ביקשו כ-20 ימים להמצאת התנאים והמבנה של הקרן).
ראוי לציין דווקא לחיוב את היענות מוסדות האקדמיה לעיצוב (בדגש על שנקר ו- HIT), אשר מצאו את הרעיון בהקמת חממת עיצוב מאוד אטרקטיבי.
כדי להשלים את תמונת החממה, היינו צריכים גם לגייס צוות עתיר ניסיון וידע. היינו קרובים מאוד להשלים את הצוות, אך המנכ"ל המיועד והמוערך (מנכ"ל לשעבר של חממה של המדען), טען כי חממה לעיצוב טכנולוגי תיובש לחלוטין על ידי התנהלות המדען הראשי.
מבלי להוסיף הרבה מילים, האוויר מהמפרשים שלנו התרוקן, חישבנו מסלול מחדש, וחיפשנו רוח חדשה.
הערת עריכה: במכרזים של 2015 ניצחו 3 קבוצות שדי שקוף היה שהן יזכו, לכן מלכתחילה היעד של הגשת מכרז בעצמי היה בעל סיכויים קלושים. על אף זאת, אני חושב שתכנית החממות של המדען הראשי בפרט הינה תכנית מצוינת, ואני מעריך מאוד את פעילותו של המדען הראשי בישראל בכלל.
למה אין חממות למוצרים פיזיים בישראל?
נכון לכתיבת השורות (2016), המצב הוא שאין פתרון ייעודי ואיכותי מספיק ליזמים עם מוצר פיזי, חממה טכנולוגית למוצרים פיזיים עוד לא הוקמה.
קיימות למעלה מ-70 חממות ותכניות שונות (אפשר לראות את חלקן פה) שיזמים יכולים לפנות אליהן, למשל Intel או Tyco, Vertical Engine(המיועדים בעיקר למוצרים טכנולוגיים חדשניים בעולמות ה-IoT).
המדגרה למשל, עשויה לקבל מיזמים לא שגרתיים, ותכניות נוספות קיימות, אך אין אקסלרטור ייעודי אמיתי המתמחה במוצרים פיזים (ACT Shenkar הינה תכנית ייעודית, אך היא מיועדת לתלמידי שנקר) . יזמים של מוצר פיזי מתקשים בעיקר בסוגיות הבאות:
- אסטרטגיה
- גיוס כספים
- עיצוב מוצר וייצור אבטיפוס
- וולידציה
בישראל קיים פער בין יזמים בעלי מיזם הקשור במוצרים פיזיים לבין מיזמים הקשורים בתכנות ובענן. חממת Artic רצתה לגשר על הפער הזה ולעשות את זה בצורה הטובה ביותר, למרות שקיימים עוד ישויות שמנסות לגשר על הפער.
בעולם מתייחסים למוצרים פיזיים וחומרה אחרת
איטליה, שוודיה, ארה"ב ויפן, נמנות עם רק חלק מהמדינות בהן כשאומרים 'עיצוב', מתייחסים לכך ברצינות הראויה לה. ליזמים בחו"ל, במדינות רבות, קל הרבה יותר להוציא את המיזמים שלהם לאור.
תכניות מימון (כמו NSF או למשל המענקים המגוונים שיש לאיחוד האירופי להציע, כאן למשל, למיזמים בתחום הטכנולוגיה החקלאית והקיימות), חברות עיצוב כמו DesignIt, IDEO, FrogDesign ועוד, אקסלרטורים (למשל Bolt ו- Seamless האמריקניים או Industrio האיטלקי, ומסגרות רבות נוספות (בהמשך הבלוג יוקדש לכך פרק בהרחבה), אשר מעניקות ליזמים את כל התמיכה שהם זקוקים לה.
המצב הנוכחי הביא אותי למסקנה שיזמים ישראלים מהתחום, צריכים להשתמש באסטרטגיות המקרבות אותם לשווקים בחו"ל (רודשאו, ייצור, הגירה לשם מענקים וכו').
*בתמונה: אילוסטרציה של מוח ישראלי שעוזב את הארץ לאור מחסור אמיתי במשאבים לקידום היוזמה שלהם*
בפרק הבא תוכלו להבין יותר מהם הפערים בעולם העיצוב הפיזי בישראל. הנתונים קצת יעציבו וקצת ישמחו אתכם, אבל מה שבאמת ירגש אתכם זה הפוטנציאל של העיצוב כמנוע לצמיחה ושגשוג בישראל, ושנקר כתבו על כך יפה (לינק לפרק 4).
נתונים, חדשנות, כלים ומשאבים יעמדו לרשותכם בפרק הבא, וכולי תקווה שבכך אוכל לסייע לרבים כמוני לחוות הרפתקאת יזמות טובה וקלה יותר.
