כללי

פרק 6 – מי שלא עושה – לא טועה. ומי שלא טועה – לא יודע כלום. ומי שלא מתנסה בבניית אבטיפוס ?

כל כמה חודשים בממוצע אני מוצא עצמי פתאום באמצע של בניית אבטיפוס

אתם בטח מרגישים שקבלת ההחלטות שלכם הולכת ונעשית קשה יותר, בין אם זה בגלל הגיל (אני קצת רגיש בנושא בימים האחרונים, עת נכנסתי לעשור הרביעי(!) לחיי), בגלל קצב החיים הדיגיטלי המהיר או בגלל השפע הרב שהעולם מציע לנו.

אני תומך באלו הטוענים כי קבלת החלטות היא אומנות נדירה, יש כאלה שטובים בקבלת החלטות 'תחת לחץ', יש כאלה שמעדיפים לעשות טבלת 'בעד ונגד' לפני כל החלטה, ויש כאלה ש'מחליטים מהבטן'.

אני רוצה לספר לכם מה עוזר לי לקבל החלטות (עסקיות בעיקר), ולהציע דרך הסתכלות שונה על כניסה לפרויקטים.

כחלק מגישת ה- Lean Startup, אני משתדל לנקוט בשיטת ה- DIY (Do It Yourself) ביזמות (בעברית – עשה זאת בעצמך), אני יוצר במו ידי סוג של אבטיפוס ורץ איתו תקופה מסוימת, לפני שאני מחליט אם להיכנס למיזם או שלא, המשיכו לקרוא כדי להבין על שיטה הגיוניות לקבלת החלטות – שיטה של בניית אבטיפוס מקדימה ליזמות

האם בלונדינית בהירה 6.1% נחשבת כחלק מבניית אבטיפוס?

בעוונותיי, עסקתי לא מעט שנים בתחום חיי הלילה והאלכוהול. אני חייב לציין שאני מעריך אלכוהול, אוהב לשתות ומכבד את התעשייה ואת היצירתיות והמסורת שבה.

היו אלה ימים מרגשים של התחלת התואר שלי וחיי הסטודנט, עם כל היתרונות שבעניין. החלטתי לבצע התכנות עסקית להוצאת ליקר חדש (כן, רבים עוד יאמרו לי כעבור כמה שנים שהקדמתי את ה 'טובי 60').

רקחתי יחד עם חברי השף, במשך שעות וימים משקאות אלכוהוליים חזקים (50% ומעלה) מיוחדים במינם (וניל-זעפרן, אגסים-קינמון, קפה שחור ערבי, ליקר צ'ילי ועוד), שחלקם היו באמת יוצאים מגדר הרגיל.

למדתי המון, בעיקר דרך ניסוי וטעייה, על העולם הזה, על הטעמים של קהל היעד שלי, על ההעדפות של המפיצים ועל הרגולציה של ייצור אלכוהול בארץ.

העובדה שרקחנו משקאות, נתנה לנו המון רוח במפרשים. הרוח, נעלמה עם חוק המיסוי הדיפרנציאלי שיצא לפתע, והעלה את מחיר האלכוהול שלנו בכ-250%, מה שהפך את הליקרים שלנו, להרפתקה שהעלתה אבק על המדף.

כעבור כמה שנים, הליקרים התחלפו בבירות בוטיק Home made, אבל הקונספט נשאר זהה. הבנתי דרך הידיים שאני מעדיף לייצר אלכוהול כתחביב, ולא להופכו לקריירה.

אילולא הייתי צולל לעומק השמרים והלתת ונוגע בעצמי בכל התהליך, לא הייתי מבין אם אני רוצה להיות שחקן בשוק הזה או להישאר חובבן מאושר.

בדיעבד, יכול והייתי מוצא את עצמי היום, מתחרה תחרות קשה מול מבשלות ישראליות מעולות שהחלו לקום באותו זמן כמו מלכה, אלכסנדר, הדובים ועוד, וכל זאת בעת שלא חלמתי לעבוד בתחום האלכוהול בישראל הקטנה והתחרותית.

כשבניית אבטיפוס מתחילה בגג של ההורים ונגמרת בתובנות עסקיות

היצירה והעשייה באמצעות הידיים המשיכה גם בסטארטאפ הראשון שלי, דסקי.

האבטיפוסים הראשונים שבנינו אני והשותפים שלי למיזם, נעשו על הגג של ההורים שלי עם מסור ג'יגסו (חלק יכנו אותו ג'קסון – אם אתם חושבים שאתם יודעים מה השם הנכון – אנא רשמו את התשובה הנכונה מטה. אשמח גם לדעת אם מדובר ב-ArmBrakes או HandBrakes, מה דעתכם?).

למרות שהתחלנו לעבוד באופן מקצועי הרבה יותר ושכרנו מעצבת תעשייתית לעבודה על הפרויקט, לא הפסקנו לבנות במו ידינו (בעיקר תודות לסדנה המהממת של TAMI) וליצור אבות טיפוס ומנגנונים נוספים.

ככל שייצרנו עצמאית עוד אבות טיפוס, התחדדה לי המחשבה שאני לא רוצה להיות נגר מקצועי, ושאנחנו כמנהלי החברה, לא נוכל להמשיך ולייצר רהיטים באופן לא מסחרי.

בנוסף, הבנתי שאנחנו חייבים סיוע מקצועי יותר בעיצוב תעשייתי, סיוע הנדסי וסיוע בתכנון לייצור. היצירה (דבר כיפי ומספק לכשעצמו) גרמה לנו להבין המון על המוצר: חומרים, תהליכים, זמנים, עלויות וגימורים, אלו רק חלק מהסוגיות שעולות ברגע שמתחילים לברוא מוצר לחיים.

בניית אבטיפוס של דסקי כחלק מהמיזם הראשון שלנו ותיעוד דיגיטלי

היזם שהגיע אלי עם רעיון של חיים בהרמוניה

גם היום, אני ממשיך בשיטת ה-DIY ביזמות כבר מהשלבים הראשונים של כל מיזם מעניין שנקרה בדרכי.

לפני כמה חודשים (נכתב ב-2016) פנה אלי טל, אותו הכרתי שנה לפני במסגרת עבודה משותפת על סמארטאג. טל הוא יזם ואיש עבודה שאינו מפחד לעבוד עם הידיים, בדיוק מי שאתה רוצה שיעבוד על רעיון שקשור במוצר פיזי.

טל הגיע אלי לפגישה עם רעיון למיזם חדש בתחום האקוופוניקה. היתה בעיה, לא ידעתי יותר מדי על התחום, אשר משלב צמחים ודגים במערכת אחת סימביוטית, שמעודדת חיים אורגניים בהרמוניה.

הרעיון של טל היה פשוט ויפה, וכלל שני מרכיבים שאני מאוד מתחבר אליהם: הראשון, מדובר במוצר פיזי, והשני, שהוא בעל פוטנציאל לקיים מערכת סביבתית ירוקה, שיכולה לגרום לשינוי סביבתי בעולם.

היה לי קשה להגיע להחלטה באשר למיזם, ולכן ידעתי שאני חייב להתנסות במערכת במו ידי. התחלנו, טל ואני, לתכנן מערכת דומה כדי להבין לעומק אם המיזם מעניין אותי ברמה האישית ואם הוא אכן עובד.

ביצוע שלב זה גרם לי לקבל החלטה מושכלת הרבה יותר, צעד אחד לפני שמקדמים את המיזם לרמה מסחרית. המערכת האקוופונית עובדת כבר כחודשיים, וזה פלא אמיתי, אשר משך אותי פנימה וגם את זוגתי היפה, שמגדלת שם תותי-שדה והחיוך שלה בתמונה אומר הכל. אתם מוזמנים לתה אורגני טבעי אצלנו בכל יום.

הערת עריכה מ-2025: אחרי כמה חודשים גיליתי שלמרות הטכנולוגיה והסימביוטיקה, קשה מאוד להחזיק מערכות כאלה 'בחיים' בלי השקעה יומיומית ובלי 'מזל' ולכן החלטתי, עסקית, לא להיכנס להרפתקה העסקית הזו.